הישג נהדר היום (ראשון) ליוני ברטל במרתון זלצבורג. הרץ והטריאתלט הישראלי קבע 2:29:34 שעות במרתון הבכורה שלו בקריירה, וסיים במקום השלישי הכללי ועל הפודיום במרוץ באוסטריה. ההישג של ברטל גדול עוד יותר, בהתחשב בעובדה שרק לפני כשנה וחצי היה מאושפז בבית החולים לאחר שנפצע בפעילות מבצעית בעזה.
לכתבות נוספות בנושא:
"בדרך של ארנון": ריצת זיכרון אתגרית לזכרו של רפ"ק ארנון זמורה ז"ל
גם שבר בצלע לא עצר אותו: הסיפר המיוחד של בראל אדם בדרך למרתון בוסטון
פצועי צה"ל, שורדי 7.10, מילואימניקים ועוד: נבחרת שלוה-סקוני יצאה לדרך
את יוני ברטל הכרנו לראשונה לפני בכתבה שהכנו כאן בשוונג לקראת TRI כנרת 2024, על עמותת אחים לחיים. ברטל סיפר אז כיצד הוקפץ ב-7.10 למילואים יחד עם הצוות שלו מיחידת דובדבן, וכיצד במהלך תחילת התמרון הקרקעי והכניסה לבית חאנון, רחפן של חמאס הנחית עליהם פצצה מאולתרת, בה הוא נפצע, כמו גם חיילים רבים נוספים. ברטל ספג רסיסים בחזה וברגליים ופונה לבית החולים.
"לפני הפציעה אהבתי לרוץ", סיפר אז ברטל, "והייתי בשלבי כניסה לעולם הטריאתלון. עמותת אחים לחיים לבסוף הגיעה אליי, לא ידעתי עוד מה המצב שלי, וגם האימונים שלי עד לאותו רגע לא היו במסגרת מתאימה. איתם קיבלתי תוכנית מסודרת עם מאמנים מקצועיים, מה שמאוד עזר לי להיכנס לעולם הזה כמו שצריך".
יוני ברטל על הפודיום במרתון זלצבורג | צילום: פרטי
מאז, קצב ההתקדמות שלו היה מטאורי. הוא השלים איש ברזל מלא בצ'אלנג' ישראמן 2025, ואף סיים במקום השלישי בקטגוריית הגיל שלו (29-25), לאחר מכן קבע 1:14 שעות בחצי מרתון תל אביב כהכנה וסיים שביעי כללי ושלישי בקטגוריה באליפות ישראל בחצי איש ברזל ב-TRI כנרת.
אולם היום רשם כנראה את הישגו הטוב ביותר. על אף תנאים לא קלים, הוא שמר על תכנית המרוץ שלו והצליח לקבוע זמן נהדר, כשהוא אף משיג מקום על הפודיום. הרץ המקומי לוקאס הולאוס ניצח עם 2:17:20 שעות, לאסלו טרנאי ההונגרי הגיע שני עם 2:26:23 שעות.
"זה היה חלום לרדת משעתיים וחצי", סיפר ברטל הנרגש לשוונג מיד לאחר הריצה: "המסלול באמת לא פשוט, הוא אמנם שטוח, אבל היה גשם חזק כל הריצה ורוחות מטורפות. המסלול כולל גם יחסית הרבה פניות, וכ-6 ק"מ על כורכר. בנוסף, היה צריך לנווט בין הרצים של החצי מרתון. בוא נגיד, זה לא בדיוק מהיר כמו ולנסיה למשל, אבל היה כיף גדול. הגשם לדעתי גם מנע ממני לרוץ מהר יותר, כי פחדתי להחליק. כולי הייתי רטוב, והאמת שאני לא יודע איך הצלחתי לשמור על הקצב".
יוני ברטל בסיום צ'אלנג' ישראמן | צילום: צלמי שוונג
ברטל סיפר על התחושות והחגיגה בקו הסיום: "זו הייתה פשוט התפרצות רגשות, רואים גם בסרטון מקו הסיום שאני צורח שם משמחה. פתאום עיכלתי את זה, שהצלחתי לעמוד ביעד הזה. זה ממש היה ללכת על הכל. ביחס לאימונים שלי זו הייתה מטרה שנראתה בלתי מושגת, אף אחד לא המליץ לי על זה. השמחה הגדולה שלי הייתה כי הצלחתי לרדת מהשעתיים וחצי, לא היה אכפת לי מהמקום בו סיימתי.
אם הייתי אומר לך לפני שנה וחצי כששכבת בבית החולים שתרד משעתיים וחצי במרתון מה היית אומר?
"לא הייתי מאמין לזה בחיים. בכללי, אפילו בלי קשר לפציעה לא הייתי מאמין שאני יכול לרדת משעתיים וחצי במרתון, אז במיוחד עם פציעה כזאת. זה גם המקום בשבילי להודות גם לעמותת אחים לחיים על התמיכה, ולמאמנת שלי ענבר זהבי (שסיימה בעצמה במקום ה-14 במרתון מבין הנשים עם שיא אישי של 3:19:56 שעות – ג.ד) על הליווי האישי והמקצועי".
יש לך איזה מסר לפצועי צה"ל שישמעו על ההישג שלך?
"המסר שלי הוא שפשוט אין דרך טובה יותר לחזור לחיים מאשר הספורט, כל אחד והרמה שהוא מסוגל לה. זה מה שהחזיק אותי אחרי הפציעה, אני באמת לא יודע איפה הייתי היום בלי הספורט".
סימנת כבר מטרות קדימה?
"אני תמיד מחפש לרוץ יותר מהר. כרגע בתקופה הקרובה אני אתמקד בריצה, זה יותר מאפשר לי גם עם המסגרות זמן אבל ממש לא סוגר את הדלת על הטריאתלון".
